בנק הפועלים בע"מ נ' צברי

החלטה

העובדות:

1. המשיב אוחז בשיקים שמסר המבקש לצד ג'. אין חולק כי השיקים חוללו מחמת הוראת ביטול שנתן המבקש. המשיב הגיש את השיקים לביצוע בהוצאה לפועל והמבקש התנגד לביצועם בטענה כי לא קיבל תמורה בעדם בשל מעשי מרמה שנקט נגדו צד ג', שהמחאות נגדיות שמסר למבקש חוללו.

2. ההתנגדות הוגשה באיחור של כ-שלושה שבועות. המבקש עותר להארכת המועד להגשת ההתנגדות ומכאן החלטה זו.

הטענות:

3.המבקש טוען, בתמצית, כי העילות המצדיקות להאריך המועד להגשת ההתנגדות הן:-

א.עת נודע לו על נקיטת הליכי ההוצאה לפועל, פנה לצד ' אשר הבטיח לו להסדיר את העניין ולהחזיר לידו את השיקים. כשנתברר לו, כתוצאה מעיקולים שהוטלו על נכסיו, שצד ג' אינו מתכוון לפעול להסדרת החוב, הגיש מיד את ההתנגדות.

ב.צד ג' פעל במכוון לרמותו והסב שלא כדין וללא הרשאתו שיקים רבים שמסר לו המבקש, מבלי לקיים את הבטחתו לפרוע לידי המבקש את סכומיהם קודם לפירעון השיקים של המבקש. כתוצאה מכך נפתחו כנגד המבקש תיקי הוצאה לפועל רבים ואף החלו פועלים נגדו גורמים מ"השוק האפור". סכום חובו של המבקש כתוצאה מן האמור עולה כדי למעלה מ- 350,000 ₪. המרמה והיקפה הם בבחינת טעם מיוחד המצדיק להאריך המועד.

ג.לטענת המבקש, התנגדות שהגיש באחד מן התקיים הנוספים התקבלה. יש לראות בעובדה זו נסיבה נוספת המצדיקה להאריך המועד, על מנת שטענותיו תתבררנה בכל התיקים.

ד.האיחור בהגשת ההתנגדות הוא קצר באופן יחסי.

4.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו כל האמור בבקשת המבקש תמוה ומציג שאלות שלא באו על פתרונן. נוסף לכך, המבקש אינו מפרט את הטענות (מועדי מסירת השיקים, מועדי קבלת השיקים הנגדיים, פרטים על חילול השיקים הנגדיים וכד') ואינו מציג תשתית עובדתית התומכת בטענותיו. בפרט לא תמך באסמכתאות את טענתו כי השיקים הנגדיים שקיבל מצד ג' חוללו, או סיבת החילול. אליבא המשיב, טענת המבקש כי האמין בתום לב לצד ג' שיסדיר החוב ולכן לא הגיש ההתנגדות במועד, היא טענה קלושה שאין ליתן בה אמון, על רקע גרסתו כי צד ג' הונה אותו בכוונת זדון.

מוסיף וטוען המשיב כי התנגדותו בתיק אחר טרם התקבלה, אלא הוארך המועד להגשתה. מכל מקום, אין בדבר מעשה בית דין בעל השלכה על תיק זה.

עוד טוען המשיב כי אין בפי המבקש טענות הגנה ראויות וכי עפ"י סעיף 27(ב) לפקודת השטרות, הוא חב כלפי המשיב את פירעון השיקים. עוד נטען כי טענות המבקש כלפי צד ג' אינן בבחינת הגנה ביחס למשיב ומקומן בתביעה נפרדת שיגיש כנגד צד ג'.

5.בא כוח המשיב בחרה לוותר על חקירת המבקש. כאן המקום להזכיר שבאי כוחה צדדים טענו בסיכומיהם טיעון עובדתי שלא עולה מהתצהיר התומך בבקשה (המשיב לא צירף תצהיר לתגובתו). אני מתעלמת מכל עובדה שהוצגה בסיכומים בלבד (כגון הטענה כי המשיב נתן ערך בתום לב בעד השיקים נשוא התביעה).

השאלה שבמחלוקת:

6.באי כוח הצדדים חידדו, בסיכומיהם, את השאלה המרכזית שבמחלוקת והיא: האם נסיבות העניין מצדיקות להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, גם אם אין הן בבחינת טעם מיוחד?

ראוי להרחיב כאן מעט בהיסטוריית הפסיקה על תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984:

"בתי המשפט נוטים להענות לבקשות להארכת מועד מקום שנדרשת הוכחתו של "טעם מיוחד" כאשר האחור נגרם בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואולם כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא-כוחו, נקבע כי אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ"

בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון נגד רחל מיכקשווילי, פ"ד נ (3) 209.

עוד בטרם ההלכה הנ"ל למדנו כי פירושו של "טעם מיוחד" הוא נסיבות חיצוניות, שאינן מצויות בשליטתו של בעל הדין.